משבר או חבר?
מי מאיתנו לא ישב עייף וטרוד, מול דף לבן ותמים, רצפט ל"ציפרלקס"? גם לי זה קרה. כבר זמן מה שאני רוצה לכתוב על הנושא ומתלבטת, ואחרי שאתמול בערב הגיעה אלי מטופלת שבידה דף מרשם, הרגשתי שהיקום שולח לי מסר - שחשוב לגעת בנושא הזה. האם הכאב הוא משבר או חבר? זה קורה במשפחות הכי טובות, בכל גיל ובכל מעמד, גם לאנשים הכי "מוצלחים" שיש להם הכל, בור גדול שנראה שאי אפשר למלא אותו. לפעמים ה"משבר" מתרחש בעקבות ארוע מסויים בחיים שלנו ולעתים זה פשוט כאב ישן שצף לפני השטח. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לרצות "להפטר" מהכאב, מהפחד, מהעצב ,ומהחרדה . באותם רגעים, נדמה לנו שאנחנו לבד בתוך סיר הלחץ, שהבעיות שלנו הן רק שלנו. התרבות ה"מתפקדת" שלנו מקדשת את העשייה והתנועה, ואין באמת מקום לעצור, להתבונן, להרגיש, לבדוק מה יש מתחת למשבר ולכל הרגשות הקשים שעולים בנו. אנחנו נדרשים להסתיר, להחביא, לדלג מעל הקושי ולהמשיך ולמלא את התפקידים שלקחנו על עצמנו, כהורים, בקריירה, מול חברים ומשפחה. נדמה שהמשבר הוא סתם עוד תקלה מיותרת בצד הדרך, כדאי פשוט להמשיך לנסוע ויום אחד נגיע אולי לאנשהו. מה שאף אחד לא לימד אותנו זה שנסיגה בנפש, בעצם מעידה על בריאות הנפש. שמטרתם של הרגשות הקשים האלו היא להעיר אותנו מההיסטוריה שלנו. שדרך הכאב היא אמנם לא דרך פשוטה בתחילה, אבל היא הדרך שמובילה אותנו אל האמת שלנו. אין שום מסגרת, בבית או בחוץ, שאפשרה לנו לראות שרגשות כואבים מסויימים, כמו עצב ופחד, הם בכלל כאבי הצמיחה שלנו. לא לימדו אותנו שדכאון הוא צומת דרכים ומתנה גדולה מאד לחיים. רובנו לא יודעים שהרגשות האלו, המייסרים והמבהילים, שמביאים אותנו למקום הכי נמוך שקיים - הם אלו שמאפשרים לנו להתחבר למקום הכי גבוה שבתוכנו. אנחנו תמיד מבקשים שיהיה לנו "יותר", אבל בדיוק המפגש עם הרגשות האלו הוא שמאפשר לנו לגדול ולהיות "יותר", להרחיב את הגבולות של עצמנו ולפרוץ, לבטא מימדים חדשים בתוכנו וליצור מציאות חדשה. המשבר הוא חבר שמזמין אותנו להפוך בעייה לצמיחה, להסכים להיות לתלמידים שנענים לאתגר ללמוד את עצמם. המסע מול המשבר הוא מסע של לקיחת אחריות והכרות עם הכאבים והפחדים שלנו. אין מטפל בעולם שיכול לעשות את העבודה עבורנו, ההסכמה לפגוש כאב חייבת להיות שלנו. ככל שנסכים לפגוש את הכאב לעומקו נגלה עד כמה הוא לא נורא כמו שחשבנו. כל כאב שאנחנו מסכימים לפגוש מייצר חיבור לעוד חלק בתוכנו, לפעמים החיבור הוא לצורך או לרצון גדול, לפעמים ליכולת או לעוצמה שקיימת בנו, לפעמים החיבור הוא הישר לאלוהים.