לא בא לה... לילדה

אוף... לא בא לי!


כמה פעמים שמעתן את הילדים שסביבכן אומרים את צמד המילים האלו:


"בא לי" / "לא בא לי"?


כמה פעמים הילדה הפנימית שבתוככן חשבה כך:


"לא בא לי על הארוחה המשפחתית הזו...",

"לא בא לי לנקות את הבית...",

"לא בא לי לעצור עכשיו לתדלק...",

"לא בא לי שהוא שוב יתחיל לנאום לי את הנאום הקבוע שלו על...".


רציתי לכתוב על האפשרות לפגוש את ה- ״בא לי״ / ״לא בא לי״ הזה, מנקודת מבטה של ימימה שמלמדת אותנו איך אפשר לעשות מבחירה ובכך קצת לשנות את החוויה.


ימימה מציעה לנו לזהות את המצבים הרגשיים האלה, "הילדה" שהיכולות העצומות והגדולות לא נגישות לה בכלל "לא בא לה" וזהו... והיא באמת בתודעה הזאת משוכנעת לגמרי.

(כי לילדה באמת פעם לא היו לה כלים וכוחות).

ובגלל זה מי שצריכה לזהות, להפריד, לשנות משקלים רגשיים, לבחון מי זה הקול הזה בתוכי שמדבר זאת הלומדת.


כי הלומדת שחיה לצידה של הילדה היא בוחרת במציאות היא לא חייבת ולא נגררת.

היא לוקחת אחריות.


איך הלומדת לוקחת אחריות?

איך היא בוחרת במה ש "לא בא" לילדה?


קודם כל היא לא לוקחת אחריות יותר מכפי שנדרש ממנה, כי אם תעשה כך זה יהיה בלתי אחראי מצידה.


הלומדת גם לא תיקח אחריות על דבר שאינה יכולה לעמוד בו, ובכלל היא לא עסוקה בריצוי כי היא כבר יודעת שכשהיא מרצה היא אף פעם לא מרוצה.


הלומדת לוקחת אחריות בכך שהיא מחפשת את מידת האחריות המדויקת ליכולות הרגשיות שלה.


הלימוד מציע ללומדת עסקת חבילה מפתיעה - תקשיבי לקול שאומר אין לי כוח ולא בא לי, תקשיבי לו אבל תשקלי האם כדאי לך לשתף עם זה פעולה, כי הרבה פעמים, כשאני לא עוצרת רגע ומישרה מבט לקול הזה עם הכלים ההכרתיים של ימימה, אז הקול הזה מדבר גם בשם הלומדת הגדולה.

וכל הרעיון הוא לא לתת לקולות העבר כל הזמן לדבר בשמי כאלו זאת אני.

"הילדה רוצה לשכון לבטח".

(ימימה)

זה משפט, שבעצם אומר לנו שיש חלק ילדי שאם הלומדת לא תצפה עליו ותפגוש אותו, אז הוא ימשיך לנהל אותה בצורה נסתרת.

כשהלומדת מזהה את הצורה הנסתרת הזאת ומצליחה רגע לתת לה חיבוק חם מכל הלב,

משהו נרגע.

וכפרס מתוק על קבלת ההנהגה, כלומר, על שהצלחתי קצת לעשות משהו שעד לפני רגע היה נראה לי בלתי אפשרי, אני מתרווחת לי בנחת בתוכי ואז מתגלה לי הכוח האמיתי שלי.


ככה אני גם זו שבוראת את המציאות הזאת.


זו שמתאפשר לה הובלה את החיים.

המספרת ולא המסופרת של הסיפור של חיי.

בדיוק כמו להתנדב למשימה לפני שיכריחו אותי,

ככה אני מובילה מציאות.



59 צפיות
  • Artboard 5-8